גמדים, מכבים ואשר"מ בראשל"צ

דיווחתי לא מזמן על רכישה של בקבוק ביג-שוף במחיר מציאה בחינאווי ביפו. הביג שוף הוא בקבוק ליטר וחצי של בירת לה שוף ממבשלת אשוף הבלגית.

יום חמישי שעבר התכנסו א', ש' ור' אצלי לערב גברים קלאסי: בירה, כדורסל ובאולינג בנינטדו Wii. לכולם חוץ ממני הייתה זאת חוויה ראשונה עם הלה שוף ולכן ר' התבקש להביא גולדסטאר למקרה חירום. הבקבוק קורר כשעה לפני הפתיחה לכ-10 מעלות. בדיוק הטמפרטורה הנדרשת לבירות אייל. לצערי הבקבוק לא נכנס למקרר במצב מאונך, אך לא חושב ששעה במאוזן פגמה בבירה ולי בטח של אכפת לשתות קצת שמרים. מה שכן, פקק השעם זינק מהבקבוק כמו שמפניה ואחר כך התנפח לממדים שלא איפשרו לסגור את הבקבוק איתו. לא שהיה צורך, ליטר וחצי של לה שוף נשתו תוך פחות מרבע אחד ומזל שמישהו זכר להביא גולדסטאר.

אחרי שמכבי סיימה לפצח את ז'אלגיריס ואנחנו סיימנו לפצח את כל הגרעינים ולשתות את כל הבירות התפנינו לקנח בטליסקר 18. מממממ…מעדן. את שלושת השעות הבאות שבילינו במשחק באולינג תחת השפעה אני לא כל כך זוכר אבל היה מצחיק. במיוחד מכיוון ש ר' התעקש לרוץ עם השלט (ללא כל צורך, יש לומר) וכמעט ונתקל בטלוויזייה.

בכל מקרה, הלה שוף גנבה את ההצגה (למרות תחרות קשה מצד גלידת הDIBBS שהביא ר'). וזה הזמן לספר קצת על מבשלת אשוף.

מבשלת אשוף נמצאת בדרום מזרח בלגיה בעיירה שנקראת (תופים)….אשוף. מקימי המבשלה, פייר גוברון וכריסטיאן באוורארטס הקימו את המבשלה ב1982 וכעבור מספר שנים נקנו ע"י קונצרן דובל מורטגאט (שמשווקת את בירת דובל המפורסמת). הסמל של המבשלה הוא גמד קטן (משמעות המילה 'שוף' בדיאלקט המקומי הוא גמד או ננס). מכיוון שהמבשלה צעירה ממש קצת קשה לקנות את הגימיק שגמדים הם שאחראים על מתכוני הבירה במבשלה אבל שיהיה.

לארץ מגיעות 3 בירות של המבשלה ע"י ש.ב.ש יבואני בירה כשהטובה בהם לדעתי היא ה'לה שוף'. כל הבירות של המשלבה לא עוברות סינון או פיסטור ולא מקבלות תוספות טעם. איכות.

לה שוף:

בירה בסגנון פייל אייל בלגי חזק. 8% אלכוהול. צבע זהבהב עם ראש קצף אדיר ומשובח שמשאיר שאריות יפות ועבות על הכוס. הבירה מאד קלילה לשתייה והמיגוז מזכיר קצת שמפניה. מורגש תיבלון בלגי טיפוסי כשבולט ריח של קוריאנדור (שבניגוד לשאר התיבלון גם מוזכר במרכיבים על הבקבוק). האלכוהול כמעט ולא מורגש, מה שהופך את הבירה לרוצחת שקטה.

ציונים באתרים המרכזיים:

BEER ADVOCATE: A

RATE BEER: 96

 

מק שוף:

בירת אייל בלגית כהה. צבע חום כהה שמתחיל לגרד את השחור. ראש קצץ צפוף וטעים והגוף קל יותר משאר הבירות הבלגיות. מורגשים ריח של אדמה ולתת. 8.5% אלכוהול שנותנים בראש. אפשר בהחלט להרגיש מעט כשות למרות שהבירה בסך הכל די מתוקה עם סייד קיק של פלפל.

ציונים:

+BEER ADVOCATE: B

RATE BEER: 93

 

נייס שוף:

בירת אייל חורפית כהה. מופיעה בשוק בתחילת דצמבר של כל שנה. 10% אלכוהול, בדיוק מה שהרופא רשם לי נגד סופות הרעמים. מכת אלכוהול בטעם עם מיגוז די חזק. יורדת לאט בגרון (כצפוי). מאד פירותית ועשירה.

ציונים:

-BEER ADVOCATE: A

RATE BEER: 97

 

המבשלה גם מכינה ליקר קפה שמבוסס על המק שוף בתוספת או דה וי (אכוהול ענבים נקי) שגם הוא מיוצר במבשלה. נדיר להשיג את הליקר (במיוחד בארץ) , אך עם קצת מאמץ הכל אפשרי.

דבר אחרון:

תמיד אומרים שבירה מחבית עדיפה על בירה מבקבוק. לרוב אני מוצא את זה נכון. במקרה של אשוף המקרה שונה במקצת. יצא לי למזוג מחבית לה שוף ולדעתי מבקבוק היא עדיפה אבל רק בגלל שבהרבה פאבים לא מתפעלים את ציוד המזיגה כמו שצריך. הבירות מאבדות טעמים ומקבלות טעמי לוואי בדרך הקצרה מהחבית לכוס. איך מטפלים בציוד בבר? כך:

http://img3.rest.co.il/magazine/Default.asp?txtArticleID=3850#pageStart

 

אתר מבשלת אשוף:

http://www.achouffe.be/newen/index.php

BEER ADVOCATE:

http://beeradvocate.com/

RATE BEER:

http://ratebeer.com

 

 

 

ויקינגים ודחלילים

קודם כל, סחבק אוהב לא רק בירה:

http://sports.walla.co.il/?w=/3764/1250942

ידיעה חשובה אחרת:

יום שישי, בבית הבירה אשר באלנבי 46 (כן כן, מקדש הבירה שבו אני עובד) תתקיים מסיבת פורים פרועה ביותר כמו שרק אצלנו יודעים לארגן. אם בא לכם להשתגע אז זה המקום. אוזני המן, תחפושות, פרסים וכמובן הרבה הרבה אלכוהול!

למה אני מתחפש? סוד! (או בקיצור, לא יודע עדיין)

לאחרונה החלפנו את הבירות במקום וניתן למצוא אצלנו את הטוכר הכהה והבהירה (וויצן), קרושוביץ בהירה וכהה, דליריום טרמנס- הבירה הבלגית הנדירה. כמו כן 2 הברבריות והגורדון גם כן צפויות להתחבר לנו לברזים בכל שניה. הלה והמק שוף גם כן יתחברו וכמעט שכחתי את ההובגובלין מהחבית! כמו כן, מבשלת הבוטיק 'לאפינג בודהה' תספק לנו השבוע בקבוקים של הייגר-שיבולת שועל סטאוט המעולה וגם את הקנדי-אוראנג' טריפל הקלילה. אני מקווה לספר בקרוב על המבשלה התל אביבית הנפלאה הזאת – הח'ברה שם עושים עבודה נפלאה ולא נחים לרגע.

בירת הפוסט:

CRICLEMASTER SCARECROW GOLDEN PALE ALE של מבשלת WYCHWOOD האנגלית

טבעי שאבחר בבירה עם תווית של דחליל על הבקבוק לפוסט הפורים.

קודם כל קצת על סגנון הפייל אייל (פייל חיוור). סגנון הבירה נקרא כך מכיוון שכשיצאו הבירות הנ"ל הן היו חיוורות יותר מהפורטרים ששלטו בשוק האנגלי. הפייל אייל תפס תאוצה באנגליה והשתלט על השוק. מתוכו נגזרו תתי-סגנונות נפלאים כמו האינדיאן\אימפיריאל פייל אייל החזקות ואמריקן פייל אייל המרה כמו חיי נישואין.

חשוב לציין, היא בירה אורגנית ממוצרים טבעיים (וכל שאר הדברים שמחבקי עצים אוהבים) שגודלו בקפידה אך נבדלת ממותגים אחרים בסנגון הנ"ל בכך שהיא טעימה. היא מגיעה ממבשלת וויצ'ווד האנגלית שמביאה לארץ גם את ההובגובלין (אייל חום) ואת הגרין-גובלין (סיידר תפוחים).

זה המקום לעצור ולשבח את המבשלה על ההשקעה בעיצוב הבקבוקים והתוויות. בהחלט מושך את העין.

הסירקלמאסטר היא בירה בהירה בגוון זהבהב. 4.7 אחוז אלכוהול. ריח מאד חזק של כשות וטיפה הדרים. ראש קצף קיים אך דק מאד ולבירה גוף בינוני עם מיגוז מורגש. מתוקה מאד ולכן המרירות קצת פחות מורגשת. הבירה מאד קלילה וקלה לשתיה אך באותו הזמן קצת משעממת. אם להשוות אותה לסגנון המקורי אין ספק שהיא מתוקה מידי ולכן מדורגת נמוך יחסית גם באתרי דירוגי הבירה. למרות שנדמה לי שטעמתי גרסה שונה קצת של המשקה מכיוון שהבקבוק שקניתי שונה בתכלית מהבקבוק שמוזכר באתרים. הבקבוק בארצות הברית הוא שקוף לחלוטין והבירה נקראץ על התווית כ SCARE CROW ואני נוטה להאמין שהיא נשמרה יותר טוב. הבקבוק שקניתי הוא בקבוק כהה והשם על התווית הוא הסירקלמאסטר. בכל אופן, לדעתי האתרים מחמירים עם הבירה ומבחינתי היא מאד מומלצת (במיוחד בישראל, שאין לנו מבחר גדול מספיק של איילים אנגלים).

יבואן – יוג'יטקס. ראיתי שאפשר לקנות אותה בשר המשקאות (ר"ח שלבים 4, ת"א) ואצל בירדי (ר"ח היסוד 4, ת"א).

היא גם צפויה להגיע בבקבוקי החצי ליטר לבית הבירה.

סירקלמאסטר – בקבוק חצי ליטר (שימו לב לתבליטי המכשפה בבסיס צוואר הבקבוק – עיצוב אדיר כבר אמרתי?)

כתבה של שחר הרץ ב'בקבוק' על לאפינג בודהה

http://www.bakbuk.co.il/htmlpage/internal.asp?cat=2&nam=859&tat=7&nama=199

מבשלת וויצ'ווד

http://www.wychwood.co.uk/

חסר לכם שאתם לא באים בשישי לבית הבירה להתחבר לי לברז! לא יהיה דיסקו (נשבע לכם, אנחנו לא מנגנים את החרא הזה בפאב)!

לחיים!

חזרתי, ובאגרסיביות!

לא כתבתי הרבה זמן כי חיי היו בסוג של משבר פוסט-אוניברסיטה שכזה. עכשיו חזרתי ומקווה להמשיך מליון ימים.

אז מה הבירה שבחרתי לחזור איתה לבלוג?

גולדסטאר מהדורה מיוחדת

אני לא רוצה להפנות פה אצבע מאשימה אל ראשי טמפו כי אין לי מספיק עובדות אבל תשפטו בעצמכם לפי הסיפור הבא:

אתמול הגעתי לשר המשקאות להפנינג בירה מאד חביב והוצאתי כמות מכובדת של כסף. קניתי את אורוואל הבירה הטראפיסטית, נגרו מודלו המקסיקנית שזכורה לי מאד מאד לטובה, CIRCLE MASTER GOLDEN PALE ALE של מבשלת וויצ'ווד האנגלית כמו גם שני בקבוקים של מבשלת או'הנלונס (ביטר ובירת חיטה) וגם בקבוק של לאגר איטלקי בהיר בשם פרוני. כמו כן לקחתי בקבוק של גולסטאר מהמהדורה המיוחדת. הבנתי ממקור סודי שבחנות מנסים לדחוף את הגולדסטאר כמה שיותר. טיפה מוזר, כי מה הטעם לקיים הפנינג גדול של בירה אם אתה דוחף לאנשים גולדסטאר (אמנם במהדורה מיוחדת, אבל עדיין).

לא הייתי צריך שישכנעו אותי לקנות את הגולדסטאר למרות שאיני נמנה עם חסידי הבירה הטמפואית. אינני שותף לחגיגה סביב הבירה הזו בארץ (ואני אפילו לא אגיד מילה על הפרסום המביש). בקיצור, אני מיישר קו עם מבקרי הבירה בעולם שטעמו גולדסטאר ולא התלהבו מהבירה. כמובן, מי שטעים לו שיהנה ומי שרוצה לטעום בירות ישראליות אדירות ואיכותיות שיפנה אליי.
עדיין, מהדורה מיוחדת של בירה ישראלית בבקבוק יפהיפה תגרום לי להוציא את הארנק בלי לשאול "כמה?". אז שילמתי עליה קצת יותר מ60 שקלים (אחרי הנחה בזכות הפסטיבל) . למעשה אפילו לא שמתי לב כמה שילמתי עליה כי הייתי בטוח שהחשבון נופח בזכות הבירות הבריטיות ואורוואל.

40 דקות אחר כך מצאתי את עצמי מוציא פחות מזה בשביל בקבוק ביג שוף 2008. הביג שוף הוא בעצם בקבוק מגנום של ליטר וחצי בירת לה שוף של מבשלת ד'אשוף הבלגית. בירה מעולה עם שם עולמי, מסורת ויכולת להתיישן טיפה.

עד כאן הכל בסדר, אין ממש תלונות. הכנסתי את הגולדסטאר למקרר וחיכיתי שיגיע הערב והמיני ערב טעימות שתכננתי עם מספר מצומצם מאד של אנשים שמגיעים גם הם מתחום הבירה.

הגולדסטאר המיוחדת נפתחה ראשונה ואולי כאן זה סוף סוף המקום לתאר אותה. מבשלת טמפו לא פירטה עד כה מה מיוחד במהדורה הזאת חוץ (שבו משתמשים בטמפו כל פעם שמוציאים גרסאות מיוחדת של בירה בשביל עיתונאים ומקורבים) ואחוז האלכוהול שגבוה סך הכל באחוז אחד מהבירה המקורית ועומד על 6%. הצבע אותו צבע, הגוף אותו גוף המרכיבים אותם מרכיבים.

אז ככה: גולדסטאר 'המהדורה המיוחדת' מתחרה חזקה על תואר הבירה הדוחה ביותר שטעמתי אי פעם. למעשה, אם לא הגוף הקליל שמאפיין גם את הגולסטאר המקורית, היא הייתה בלתי ניתנת לשתייה לחלוטין. הריח הרע שלה והטעם החמוץ גרם לנו לבדוק את תאריך התפוגה שהתברר כקרוב ביותר. עוד כחודש הוא יחלוף. בירה בבקבוק שנמכרת אך ורק חודש אחד בשנה והיא תהייה פגת תוקף חודש מייד אחרי הקנייה- איפה נשמע דבר כזה? גם אם היא לא מפוסטרת (והיא כן) וגם היא סתם לא מסוננת (והיא כן), עדיין צריכים להיות לה חיי מדף של שלושה חודשים בערך. משהו פה ממש מסריח!

זה הזכיר לי שלפני כחודשיים, בהדרכת בירה בברטנדר, פתחנו חבית גולדסטאר חדשה לתלמידים ושמנו לב שטעמה שונה מהרגיל. היא הייתה הרבה יותר מתוקה מהגולדסטאר הרגילה ולא היה בכך ספק.

אז השאלה שהייתי רוצה להפנות לח'ברה במבשלת טמפו – האם הוצאתם בירה שהתחרבנה בדרך כלשהי כמהדורה מיוחדת? האם בחרתם לנצל את תמימות הלקוח הישראלי והאהבה שלו למוצרים תוצרת הארץ בשביל למכור לו בירה לא ראויה לשתייה באריזה מהודרת במחיר מוגזם (פשוט לא הגיוני שליטר גולדסטאר יעלה יותר מליטר וחצי של לה שוף)? דרך אגב, את הטעימה סיימנו בפתיחת בקבוק של ביג שוף משנת 2006 (צריך גם להזכיר שכל שנה הבקבוק מעוטר בצורה שונה ונחשב לפריט אספנים, הזכרתי שהוא עולה פחות מהגולדסטאר?)

מעניין אותי לשמוע דעות של אנשים נוספים שטעמו את הגולדסטאר 'המיוחדת'.

ביג שוף שנת 2006 בקבוק אספנים:

שיהיה לכם שבוע טוב!

נ.ב – הלהיט של הטעימה הייתה בכל זאת בירה ישראלית: סטאוט שיבולת שועל של מבשלת לאפינג בודהה שבמהלך הכנת הבירה הכניסו לנוזל ייגרמייסטר.