הפתעה!

יאיר לפיד מציג אותי ואני נכנס לאולפן ומתיישב מולו, הקהל מוחא כפיים סוערות. מרק בלינדר, ראש הממשלה הצעיר ביותר של מדינת ישראל, בן 31 בלבד. אנחנו מדברים על ה"אני מאמין" שלי, מחליפים זכרונות מזמן עבודתנו בבלייזר ויאיר שואל אותי אם יש לי כוונות לחזור לתסריטאות אחרי שאני אסיים את הרפורמה בחינוך ובביטחון. בכל זאת, לא כל יום ישראל מגדלת כשרון קולנועי שסוחף בשנה אחת את כל הפרסים החשובים של ברלין, קאן והוליווד ואח"כ מחליט לעבור לפוליטיקה. אני מהנהן בראשי ומסביר שיש רצון לחזור אבל כרגע יש לי תפקיד ומטרה ואני מתעסק כרגע בעניינים חשובים לא פחות מקולנוע. עוד מספר שנים נראה. יאיר מחייך ומסתכל לי בעיניים למספר שניות, "הכנו לך הפתעה" הוא אומר. קטעים מחיי עוברים לי בזריזות בראש אבל אני לא מצליח לרדת לסוף דעתו כשהוא אומר "הפתעה". האם הוא הולך להכניס שולחן פינג פונג ולהכריח אותי להדגים את כישוריי? אני מתנער מהמחשבה הזאת כשאני רואה מסך טלוויזיה צץ מהשולחן. כנראה שהוא הולך להראות את אחד מסרטי הסטודנטים שכתבתי לחבריי. המסך נדלק ואנו חוזים במצלמה ביתית מתמקדת על בחור בשנות העשרים המוקדמות שעומד בשרותים וצוחק…

 

לפני כמעט שנתיים בחג ההאלוואין הוזמנתי למסיבה בייתית. נפגשתי עם יוני לפני המסיבה לכמה משקאות ולסגור את עניין התחפושת. נדמה לי שהוא התחפש לקאובוי או משהו לא מקורי אחר.  אני החלטתי לנצל את העובדה שהג'ינס שלי קרוע למדי ואני לובש חולצה לבנה בשביל לעשות מטמורפאזה קטנה ולהפוך להומלס. פיזרתי את השיער שאז עוד היה ארוך, קרעתי את הג'ינס עוד קצת וקשקשתי משהו על החולצה. מכיוון שהחלטתי לגרום לעיניים שלי להיות אדומות נכנסתי לאמבטיה והכנסתי קצת שמפו לעיניים. תיקון, רציתי להכניס שמפו לעיניים אך במקום זאת הכנסתי סבון נוזלי. על "אל-דמע" יוני כנראה עוד לא שמע והסבון גרם לי לעצום את העיניים באופן מלא למשך חצי השעה הבאה. ניסיתי לשטוף את העיניים עם מים וסטילה אמריקאית. אפילו פתחתי אותן אל מול מאוורר אך עדיין התקשיתי לפתוח אותן ליותר מחצי. במשך כל אותו הערב, אפילו שכבר הצלחתי לפתוח את העיניים במלואן, הרגשתי כאבים עזים אך לפחות המטרה הושגה- הן היו אדומות אש. אני ויוני הסתכלנו במראה וגילינו שאני דומה לאדי ויידר  מפרל ג'אם. כשהגענו למסיבה התפלאתי לראות הרבה מאוד אנשים מבוגרים מגיל חמישים. התברר שזאת מסיבה של ההורים של אחד מהחברים של יוני. התמקמנו במרפסת יחד עם הצעירים, שם אנשים העבירו ג'ויינטים ומזגו בירה מהחבית. פתחתי בשיחה עם אישה מבוגרת שיצאה למרפסת אוחזת במצלמת ווידאו. ברקע התנגן שיר של AC/DC. האשה ציינה שהיא נורא אוהבת את הלהקה. חייכתי ואמרתי לה "את יודעת הורי קנו לי תחתוני בוקסר שלהם לפני כמה ימים, למעשה אני לובש אותם עכשיו". כמעט מהאוזן היא גררה אותי לשרותים בצעקות של "את זה אני חייבת לראות".

 

הפקודה ניתנה והמכנסיים הקרועים בין כה מצאו את עצמם מסביב לקרסוליים. עינטזתי בעדינות ובסיבוב תוך כדי שאני עדיין מנסה ללגום מבקבוק הבירה. המצלמה ירדה למטה לזומים משונים וארוכים וכבור מספר שניות ארוך למדי עלתה בחזרה אל פניי.

-"קדימה תגיד משהו לברברה?" שמעתי ממאחורי המצלמה.

לגמתי מהבקבוק- "?who the fuck is Barbara" הטחתי במצלמה.

-"מה זאת אומרת? זאת מסיבת היומולדת שלה. היא בת שישים היום. אני מצלמת בשבילה קליפ מהמסיבה"

לגמתי מהבקבוק – "Happy Birthday Barb!" צרחתי לכיוון המצלמה, "I'm gonna go now and smoke some more weed".

- "AWESOME", האור האדום נכבה והמצלמה עזבה את השרותים. יוני עבר ליד הדלת הפתוחה וביקש ממני להרים את המכנסיים, יש ילדים קטנים במסיבה.

 

אם גם אתם יודעים על קטעי ווידאו או תמונות סטילס "פאדיחיונים" שלכם אשר קיימים אי שם בעולם ועלולים להוסיף צבע לאישיות שלכם במידה ותהפכו לסלבס אתם מוזמנים לשחרר אותם פה לאוויר. הקטע הנ"ל אכן קיים אי שם בפורטלנד. מי יודע אם אי פעם אני אתקל בו בYOUTUBE. בינתיים תהנו מתמונה של הבקוסרס המפורסמים של AC/DC:

 נ.ב – בפוסט הבא תוזכר הבירה שגרמה לסיפור הזה להתקיים.